When I was a childI caught a fleeting glimpseOut of the corner of my eyeI turned to look but it was goneI cannot put my finger on it nowThis child is grownThe dream is goneAnd I have becomeComfortably Numb בבית זה בשירם של הפינק פלויד הדמות של פינק חוזרת לילדותה, לאובדן האב ולאיבוד ניצוץ החיים […]
בושה היא רגש שמכרסם בנשמה, אמר יונג. הבושה מעמידה את החש בבושתו על חרפתו. הוא אינו יודע מהי, אך הוא יודע כי היא קיימת, חודרת לתוכו ואינה מרפה. היא מעמידה אותו בניסיונות רבים, ובכל פעם הוא נעתר לה. הוא מאפשר לה את קיומה על אף רצונו הגלוי להשליכה מעליו. מבט הבושה הוא מבט סוטר ממשית
"עלינו להיות כל כך לבד, כל כך לבד, עד שניסוג אל תוך האני הפנימי ביותר שלנו. זוהי דרך לסבל מר. אבל אז אנו מתגברים על הבדידות, אנחנו כבר לא לבד, כי אנחנו מגלים שהאני הפנימי ביותר שלנו הוא הרוח, שהיא האל, הבלתי ניתן לחלוקה. ופתאום אנו מוצאים את עצמנו בעיצומו של העולם, לא מוטרדים בשל
שנת 1688 טיפל הרופא השוויצרי יוהאנס הופר (Hoffer) בחיילים שנשלחו לשדה הקרב. הופר הבחין שהחיילים מפתחים תסמינים של חולשה, כאבי בטן חזקים, חוסר רצון לחיות, ובעיקר געגועים עזים ובלתי נסבלים למרחב הפיזי המוכר, לבית, ורצון לחזור אליו. הוא גם שם לב שהתסמינים נעלמים ככל שהחיילים מתקרבים למקום מגוריהם. הופר אבחן את התסמינים כמצב רפואי וכינה
נווסטלגיה בימי מגפה Read More »
ב-7.10.23, בשעה 6:30 בבוקר, פתח החמאס במתקפת טרור רצחנית בתוך מדינת ישראל. פעולת הטרור הרצחנית הזו, יוצאת הדופן בהיקפה ובאכזריותה, גרמה לחברה הישראלית להשתתק בשנייה, ולחוות אובדן אזרחי וצבאי בקנה מידה חסר תקדים. העמידה מול הריק הגדול שנגלה בלב העלתה בי שאלות לגבי עיבוד הטראומה. במהלך הימים האחרונים ניסיתי להסביר לעצמי הרבה דברים, לנסות להכניס
…”לפני הרבה שנים בקיסרות אחת השיגה אמנות הגיאוגרפיה דרגת דיוק שכזאת, עד שמפת חבל ארץ אחת השתרעה על פני עיר שלמה, ומפת הקיסרות כולה על פני חבל ארץ. ברבות הימים לא סיפקו עוד המפות האלה את הקיסר, והמכללות לגיאוגרפיה הוציאו מפה של הקיסרות אשר מידותיה כמידות הקיסרות והיא תואמת אותה אחת לאחת, בדייקנות. ואותה מפה